חדשות המוח: פרימאטים שצופים בטלויזיה, חולדות בטראומה ועוד

אז מה חדש בעולם המוח?

הנה לכם אימלוק של כמה מאמרים מעניינים שקראתי בחודש האחרון.


על הרכיב הגנטי של אינטליגנציה

אינטליגנציה היא היכולת ללמוד, להסיק מסקנות ולפתור בעיות. לאינטליגנציה רכיב תורשתי משמעותי (תורשה מסבירה כ-50 אחוז מהשונות באינטליגנציה), והיא יכולה לנבא – יותר מכל תכונה אחרת – הצלחה חינוכית, תעסוקתית ואף בריאותית. מחקרים מהשנים האחרונות זיהו רצפים גנומיים שיכולים להסביר כ-20 אחוז מהתורשתיות של אינטליגנציה. המאמר הבא סוקר מה חדש:

Plomin, R., & von Stumm, S. (2018). The new genetics of intelligence. Nature Reviews Genetics. https://doi.org/10.1038/nrg.2017.104

 

קנבינואידים לטיפול בחולדות פוסט טראומטיות

מחקר חדש מראה שטיפול בקנבינואידים בסמוך לטראומה יכול למנוע התנהגויות דכאוניות במודל לפוסט-טראומה אצל חולדות. החולדות נחשפו לשוק חזק בלתי נשלט (מודל לפוסט טראומה). אם ניתן להם טיפול באגוניסט לקנבינואידים נמנעו רוב התופעות ההתנהגותיות הנצפות בדרך-כלל במודל הזה: פגיעה בהתנהגות וקוגניציה חברתית, תנועה מופחתת, אנהדוניה (אי יכולת לחוות הנאה), פגיעה בהכחדת פחד והתנהגויות דמויות-חרדה.

Burstein, O., Shoshan, N., Doron, R., & Akirav, I. (2018). Cannabinoids prevent depressive-like symptoms and alterations in BDNF expression in a rat model of PTSD. Progress in Neuro-Psychopharmacology and Biological Psychiatry, 84(January), 129–139. https://doi.org/10.1016/j.pnpbp.2018.01.026

 

שונות גנטית בטרנספורטר של סרוטונין משפיעה על היעילות של טיפול חשיפה

הטרנספורטר של סרוטונין אחראי על מיחזור הסרוטונין המופרש בסינפסה. שונות גנטית בטרנספורטר של סרוטונין נקשרה במחקרים קודמים להשפעות ארוכות טווח של חשיפה לסטרס וטראומה על הבריאות הנפשית, ונראה שהיא משפיעה על פעילות האמיגדלה והתגובתיות לסטרס. לדוגמא, בקרב ילדים שסבלו מהתעללות, בעלי האלל הקצר נטו יותר לסבול מדכאון לעומת בעלי שני אללים ארוכים. המחקר הנוכחי בא לבדוק, האם השונות הגנטית הזו משפיעה גם על היעילות של טיפול חשיפה עבור הפרעות חרדה. הממצאים לא הראו הבדל בין הקבוצות בטווח המיידי. עם זאת, נראה כי אצל המטופלים ההומוזיגוטים לאלל הקצר היתה יותר חזרה של הפחד שבעה חודשים לאחר הטיפול לעומת המטופלים ההומוזיגוטים לאלל הארוך או ההטרוזיגוטים.

Wannemüller, A., Moser, D., Kumsta, R., Jöhren, H.-P., & Margraf, J. (2018). The return of fear: Variation of the serotonin transporter gene predicts outcome of a highly standardized exposure-based one-session fear treatment. Psychotherapy and Psychosomatics. https://doi.org/10.1159/000486100

 

במה צופות השימפנזות בלילות

בני-אדם ופרימאטים לא-אנושיים מעניקים קשב לרכיבים שונים כשהם מביטים בסצינה חברתית. המחקר הבא בחן דמיון ושוני בין קופים, קופי-אדם ובני-אדם בדפוסים הללו. הנבדקים צפו בסרטים על בעלי-חיים שונים, המתנהגים בצורה טיפוסית למינם. נמצא שלכל פרימאט היו דפוסי צפייה יחודיים על הפנים, עיניים, פה, ועל אובייקט המטרה בסרט. לדוגמא, בני אדם צפו באובייקט המטרה הרבה יותר מקופים וקופי אדם, ואילו בונובואים העניקו יותר קשב לאיזור העיניים (אך פחות לאיזור הפה) לעומת שימפנזים ואורנגאוטנים. באופן לא מפתיע, נמצא גם שנסיון חיים (גיל, היכרות עם מין בעל-החיים הנצפה, צפייה בסרטים באופן כללי) משפיע על דפוסי הצפייה הללו, כך שהקשב האינדיבידואלי אצל כל פרימאט מושפע הן מהאבולוציה והן מההיסטוריה האישית שלו.

Kano, F., Shepherd, S. V, Hirata, S., & Call, J. (2018). Primate social attention: Species differences and effects of individual experience in humans, great apes, and macaques. Plos One, 1–25. https://doi.org/10.1371/journal.pone.0193283

 


זהו לבינתיים, אכתוב לכם שוב בקרוב.

קראתם משהו מעניין לאחרונה? כתבו לי כאן בתגובות או בעמוד הפייסבוק של הבלוג.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s